גמרא
פירוש
{דברי הימים א כ״ז:ל״ד} וְאַחֲרֵי אֲחִיתוֹפֶל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְאֶבְיָתָר וְשַׂר צָבָא לַמֶּלֶךְ יוֹאָב אֲחִיתוֹפֶל זֶה יוֹעֵץ וְכֵן הוּא אוֹמֵר {שמואל ב ט״ז:כ״ג} וַעֲצַת אֲחִיתוֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ וְגוֹ׳ וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע זוֹ סַנְהֶדְרִין אֶבְיָתָר אֵלּוּ אוּרִים וְתוּמִּים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר {דברי הימים א י״ח:י״ז} וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְעַל הַפְּלֵתִי וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּרֵתִי וּפְלֵתִי כְּרֵתִי שֶׁכּוֹרְתִין דִּבְרֵיהֶן וּפְלֵתִי שֶׁמּוּפְלָאִין מַעֲשֵׂיהֶן וְאַחַר כָּךְ שַׂר הַצָּבָא לַמֶּלֶךְ יוֹאָב.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
בד״ה ואחרי אחיתופל כו׳ כמו כן היה יהוידע אביו כו׳ וק״ק דבד״ה כו׳ ושמא שני בניהו כו׳ עכ״ל לכאורה מאי קשיא להו ומי הכריח אותם לומר דב׳ בניהו היו הא איכא למימר דחד בניהו היה ומאביו בניהו מייתי ראיה לבנו יהוידע דמסתמא ממלא מקום אביו היה וכ״כ בהדיא התוס׳ בפ״ק דברכות ע״ש אבל התוס׳ דהכא לא ניחא להו למימר הכי דכמה בנים מצינו שאינן ממלאין מקום אביהן אבל מבני בניהו מייתי ראיה שפיר לאביו יהוידע כדאמרינן בפ״ק דמגילה כ״מ ששמו ושם אביו בנביאות כו׳ בידוע שהוא נביא בן נביא וה״נ שמו ושם אביו בסנהדראות כו׳ ולזה הוצרכו לומר דב׳ בניהו הוו וק״ל:
בד״ה את תבנית כו׳ וא״כ גבי סנהדרין דיליף ממשה כו׳ נמי נבעי מלך ונביא כו׳ עכ״ל יש לדקדק דאימא דקושטא הכי הוא דבעי בסנהדראות נמי מלך ונביא ואע״ג דלא חשיב להו במתני׳ לא איצטריך ליה למתני כיון דתני ע״א כמו שכתבו התוס׳ בעצמם דגבי אין מוסיפין על העיר אין לחוש דלא קתני הכא נמי מלך ונביא כיון דתני ע״א וע״ק אמאי לא תקשי להו הכי לעיל גבי ולא את כ״ג כו׳ דליבעי נמי מלך ונביא כיון דיליף ליה ממשה ונראה לומר דודאי לעיל גבי כ״ג לא קשיא להו הכי דאימא דקושטא הוא דבעי נמי מלך ונביא כמו משה ולא איצטריך ליה למתני כיון דתני ע״א אלא דהכא גבי סנהדראות פסיקא להו בשום דוכתא בתלמוד או בברייתא דלא בעי מלך ונביא ולהכי קשיא להו מנלן למימר הכי דאימא כיון דממשה יליף ליבעי נמי מלך ונביא וק״ל:
בד״ה אחת או ב׳ פי׳ א׳ בב״ד א׳ כו׳ אפילו טובא נפרש אחת במקום אחת או ב׳ בב׳ מקומות עכ״ל כצ״ל מה שדקדקו לפרש כן ולא ניחא להו לומר דאחד ושתים שוין הן דאפילו שתים בב״ד אחד כדמשמע מתוך הסוגיא נראה לומר משום דקשיא להו אהא דקתני אחת או ב׳ כו׳ אם ב׳ עושין אחת מבעיא ולא ניחא להו למימר דבכה״ג לא זו אף זו קתני כדמוכח בפ׳ ב׳ דיומא דפריך התם אהא דקתני ומה הן מוציאין א׳ או שתים השתא ב׳ מוציאין אחת מבעיא וכתבו התוס׳ שם דכיון דזה הוי בכלל זה לא ה״ל למתניי׳ ולא שייך לומר בזה לא זו אף זו קתני וכה״ג כתבו התוספות בההיא דריש מפנין ולהכי פירשו הכא לומר דלכך קתני ליה לאשמועינן דא׳ וב׳ לא איירי בגוונא חדא ממש ולא הוי זה בכלל זה ממש דא׳ פי׳ בב״ד אחד ושתים׳ לא איירי בב״ד אחד אלא בב׳ בתי דינין ולמאי דשרי כו׳ דהשתא ודאי ב׳ עושין אפילו בב״ד אחד צריך לומר דלא איירי אחד וב׳ בגוונא חדא ממש אלא דאחד במקום אחת אבל ב׳ לא איירי במקום א׳ אלא בב׳ מקומות וצ״ל לר״ל דאית ליה אפילו טובא בב׳ וג׳ מקומות דס״ל כלישנא בתרא דרב וב׳ דוקא בב׳ בתי דינין ואע״ג דלית ליה קרחה דמקומות ההיא קרחה דבתי דינין אית ליה ודו״ק:
בד״ה אחת ולא ג׳ אין להקשות כו׳ דתפסת מועט כו׳ עכ״ל לפירוש הי״מ שכתבו התוספות בפרק קמא דסוכה דתפסת מועט תפסת לפי שמדת המרובה אין לה סוף ניחא דאין להקשות הכא דתפסת מועט תפסת כיון דיש לדבר סוף כל ערי ישראל אבל התוספות דחו שם פירוש זה וכתבו לפרש דתפסת מועט תפסת משום דיש בכלל מאתים מנה וא״כ קשה דהכא נמי איכא למימר שפיר דתפסת מועט תפסת ואין לפרש דבריהם ע״פ מ״ש התוספות לעיל דאיצטריך א׳ או ב׳ לא׳ בב״ד א׳ וב׳ בב׳ בתי דינין דלא כתבו כן אלא בברייתא דאיצטריך למתני הכי לאשמועינן דב׳ דוקא בב׳ בתי דינין ומשום טעמא דקאמר בגמ׳ משום קרחה אבל אחת דקרא הא קאמר תלמודא דאתא למעט ג׳ ולולי שיראתי להגיה בדברי התוספות אמרתי כי טעות נפל בדבריהם אין להקשות במקום אית להקשות וצ״ע:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בד״ה אחת ולא ג׳ אין להקשות כו׳ דתפסת מועט כו׳ עכ״ל לפירוש הי״מ שכתבו התוספות בפרק קמא דסוכה דתפסת מועט תפסת לפי שמדת המרובה אין לה סוף ניחא דאין להקשות הכא דתפסת מועט תפסת כיון דיש לדבר סוף כל ערי ישראל אבל התוספות דחו שם פירוש זה וכתבו לפרש דתפסת מועט תפסת משום דיש בכלל מאתים מנה וא״כ קשה דהכא נמי איכא למימר שפיר דתפסת מועט תפסת ואין לפרש דבריהם ע״פ מ״ש התוספות לעיל דאיצטריך א׳ או ב׳ לא׳ בב״ד א׳ וב׳ בב׳ בתי דינין דלא כתבו כן אלא בברייתא דאיצטריך למתני הכי לאשמועינן דב׳ דוקא בב׳ בתי דינין ומשום טעמא דקאמר בגמ׳ משום קרחה אבל אחת דקרא הא קאמר תלמודא דאתא למעט ג׳ ולולי שיראתי להגיה בדברי התוספות אמרתי כי טעות נפל בדבריהם אין להקשות במקום אית להקשות וצ״ע:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush